לא משנה מה המידה שלך, אני שמה לב, יותר ויותר שהשריטה אצלנו הנשים היא כל כל עמוקה שתמיד נהיה לא מרוצות…
לא אכנס פה לדיון הפמיניסטי בעניין עוולות החברה הפטריארכלית מבחינה היסטורית כלפיי המין הנשי, רק אסכם בזה (ובכך אולי אצדיק רבע תואר אקדמי שלי בלימודי מגדר) שחוסר שביעות הרצון שלנו מעצמנו הינו תוצר של חברה שמטיפה לרזון נשי, כניעות נשית ועוד מגבלות שנכפו על נשים מבחינה אופנתית לאורך ההיסטוריה (וזה חל גם על הפמיניסטיות הכי נאורות, זה פשוט כבר צרוב לנו בדיסק). ובכל אופן, מכיוון שאני לא מתיימרת לקחת לעצמי את כס יפת הנפש של השנה, תהה הסיבה אשר תהה, בשורה התחתונה כולנו מרגישות שלא היה מזיק לנו להוריד איזה ק”ג או שניים. בדיוק בשביל זה נכתב הפוסט של היום.
אותי לא מעניינת המידה שלך, ולא מעניין אותי מה המעצבת הנחשבת לבשה כשהיא נצפתה שועטת ברחובות תל אביב אפופת סטיייל ושארם נשי כובש. אותי, את מעניינת. ולא סתם את, אלא האישה שאת היום. לא מי שפעם היית או מי שמתישהוא תהיי, אלא מי שאת היום. גם אם את חיה בתחושה שאת צריכה לרזות, זה טוב ויפה, תעשי זאת בזמנך הפנוי אבל בנתיים – תלמדי להלביש את מי שאת היום בצורה הטובה ביותר האפשרית.
להראות טוב זו בסך הכל אשליה אופטית. יש אשליות אופטיות שמרחיבות ויש אשליות שמרזות ועל אלה נדבר היום. סוף סוף גם אפשר להבין למה קראתי לבלוג הזה “איך (לא) להתלבש…
קודם כל כמובן, עלייך להכיר את מבנה גופך ואת הגזרות שהולמות אותך ביותר. אבל בפוסט הזה אנחנו נתמקד בטיפים כלליים שעובדים אצל כולן.
מכנסי קופיקו (זוכרות- אלה מהצבא עם הכיסים בצדדים) – לכיסים יש נטייה להפתח וליצור מאין אזניים שמוסיפות לנו כמה מ”מ ויזואליים באזור הירכיים. זה לא אומר שתמנעו עכשיו לחלוטין ממכנסיים כאלו, רק תשימו לב האם הכיסים נפתחים. אם כן – אין בעיה פשוט תיפרו את הכיס ונפתרה הבעיה.
מכנסיים נמוכים מדגישים ירכיים בעייתים, ככל שקו חגורת המכנסיים רחוק מהמקום הכי רחב בגוף, כך ייטב לו.
שימי לב לכיסים: האם הם ממוקמים במרכז הלחיים או בצדדים? אם הם יחסית פרושים לרוחב הישבן, זה ייראה כאילו הישבן שלנו רחב יותר, העדיפי כיסים מינימליים ביותר ואם אפשר, כאלה שאינם נראים כלל.
יצירת אשליה של גובה עוזרת לצמצם היקפים כיון שמסת הגוף מתפרשת לאורך ולא לרוחב. לכן השתדלי ללכת עם מכפלת מאריכה, כלומר כזו שכמעט נוגעת ברצפה. אם את נועלת נעלי עקב, הקפידי לסמן את המכפלת לפי גובה העקב. צבע אחיד בכל הגוף עוזרת גם היא ליצור אשליה של גובה (רק בבקשה – בלי יותר מידי שחור…!)
מי לא שמעה שקוים לרוחב מרחיבים? ובכן, זה נכון. אבל אל דאגה, כי קוים לאורך מרזים (פשוט משום שהם מאריכים). חפשי דרכים לצייר קוי אורך על גופך. אין הכוונה רק להדפס פסים. צעיף שמונח על הצואר, ללא קשירה יכול לעשות את העבודה, גם חולצה או קרדיגן פתוח שנלבש מעל חולצה נוספת יוצר קוים לאורך. קוי פרינסס גם יחמיאו מאד ליצירת המראה הזה. חפשי דרכים ליצור תחושה של אורך לגופך
שימי לב שפסים לרוחב מתבטאים בכל מיני צורות – לא רק הדפסים. בחני את הטקסטורה של הבד ואת כיוון האריגה. גם הדפסים שאינם קוים יכולים להתנהג כקוים. בתקופה האחרונה הדפסים פרחוניים דווקא מונחים יותר ויותר בצורה רוחבית ואיכשהוא זה בדרך כלל מתקבל בדיוק על התחת מה שמרחיב אותו עוד יותר…
אם יש לך חזה גדול המנעי מחולצות סגורות במיוחד, העדיפים את מראה השכבות באזור החזה . כמו כן המנעי מבדים תפוחים עם כיווצים, אלא רק יגדילו את הזה שלך ע”ח הצואר.
העדיפי חולצות בעלות מחשוף V עמוק (כאלה שמתנהגים לאורך הגוף).
באופן כללי זהי את האזור הבעייתי שלך ותחשבי – האם את מעוניינת להפנות את תשומת הלב לשם? כנראה שלא ולכן תמנעי בכל דרך מפירסום האזור על ידי הדפסים, קישוטים, תפרים, כיסים, כיווצים, רקמות או כל דיטייל אחר. לאזור שאחנו רוצים לטשטש נשאיר את המינימילזם באופנה.
מחר אני נוסעת לטוקיו לשבוע מעין מתנת יומולדת (30!!) מוקדמת ממני לעצמי בשילוב השתלמות מקצועית. כמו שאתן ודאי יודעות, טוקיו נחשבת לאחת מבירות האופנה העולמיות אבל לא במובן שפריס נחשבת לכזו אלא דווקא בגלל היכולת של תושביה להתייחס לביגוד בצורה קלילה שמאפשרת להם להנות מהתהליך וממש לשחק כל יום בהצגה של חייהם. אני מבטיחה לחזור עם תמונות כדי שתשטפו את העיניים.
בנתיים קוניצ’יוואה!
לפוסט הזה יש תגובה אחת
תודה על הפוסט,מזל טוב ונסיעה טובה 🙂