זו הסיבה העיקרית שבגללה רציתי שיהיה לי בלוג:
תכירו את מורן, מרפאה אלטרנטיבית בת 25.
בתמונה מורן לבושה ג’ינס 7/8 בגיזרת חיתול וגופיית פסים. גזרת החיתול ממקמת מחדש את תחילת הרגליים במקום נמוך ובכך מקצרת את הרגליים, צרפו לזה את מכנסי הברוגז (המכנסיים ברוגז עם הנעליים…) והרי לכם רגליים מקוצרות במיוחד. הגופייה היא למעשה סוג של גוזיית ספורט (גוזיה= חזיה+גופיה) אין תמיכה בחזה ולכן הוא נפרש לצדדים ומוסיף לה רוחב שאינו מנת חלקה באופן טבעי. בנוסף ההדפס על הגופיה הינו הדפס פסים לרוחב, הדפס לרוחב גורם למסתכל באופן טבעי ובלתי מודע להסתכל על מורן לרוחב ולכן הוא משמין. למעשה הבגדים שהיא לובשת לא באמת במידה שלה ולכן שאריות גוף שלא מצליחות להדחס לבגדים נשפכות החוצה בצורה מאד לא מחמיאה. לבסוף, מורן עונדת שרשת עבה מידי על צואר לא ארוך במיוחד עם אלמנטים עגולים שלא מחמיאה למבנה הפנים שלה .
הצעתי למורן ג’ינס כהה קלאסי בגיזרה גבוהה מבד המכיל לייקרה. הגיזרה הגבוהה מחזיקה את הכל במקום ומשמשת כמעין מחטב, והלייקרה מאפשרת לה גמישות וחיטוב.
בחלק העליון מורן לובשת חולצה ומתחתיה גופיה. למראה השכבות האלו, שתי יתרונות. השכבה הראשונה משמשת כמעין מחטב ומחליקה מקומות בולטים כגון קו החזיה. היתרון הנוסף הוא שהשכבות יוצרות אשליה נוספת של גובה.
התאמתי למורן שרשרת עדינה יותר בעלת אבן אובלית, מעט מוארכת במטרה לאזן את מבנה הפנים העגלגל שלה.
ועכשיו, זהו את ההבדלים
לפוסט הזה יש 2 תגובות
ממדהים,
ככל הכבוד.
השינוי פשוט מדהים, ממש לא נתפס שבגדים יכולים לחולל כזה שינוי. לא יכולה לחכות כבר ליום רביעי… 🙂