בלוג

בחודש האחרון, בעוד רובכן התעטפתם בשכבות חורפיות (ותודה וברכה לאל הגשם), אני עטיתי את אופנת אמא-במשרה-מלאה עם כתמי נזלת על טרנינגיי וקיא משוח בשערי. אחרי ארבעה סבבים של מחלות בקרב ילדיי (וזה לא כולל אותי, כן?), אני יכולה רק להעיד שאכן, החיים זה לא פיקניק.

השבוע, סוף סוף חזרתי לעשייה שאני כל כך אוהבת.  ומכיון שהבלוג היה הנפגע העיקרי מהסיטואציה בחודש האחרון, מאד רציתי לשבת ולכתוב אבל נתקלתי במחסום יצירתי.. אז החלטתי לשתף בפשטות מה לבשתי לאחרונה, בצירוף הסברים.

את ההאאטופיט הזה הרכבתי כשיצאתי להעביר סדנא לנשים לכבוד יום האם. כשאני יוצאת להרצות מאד חשוב לי להיות ייצוגית וקלאסית אבל גם לא לוותר על הייחוד שלי. אני גם דואגת תמיד ללבוש שילובים שאיתם אוכל להמחיש על עצמי טכניקות של השיטה שלי להקניית קוים מחמיאים ומלתחה יעילה .

ג’ינס flare בגזרה גבוהה, הידוע בכינויו ‘ג’ינס הפלא’ נרכש בזארה. הוא מכיל אלסטין (סיב אלסטי) בכמות טובה ובשילוב עם הגזרה הגבוהה, אוסף ואורז בצורה מיטבית.

 החולצה המשגעת הזאת נרכשה בויצ”ו בגבעתיים (אופס…. זה היה אמור להיות המקום הסודי שלי) ועלתה 15 ש”ח. היא של גוטקס, ממש מקור לגאווה ישראלית (אם נשארה לי כזאת, היא בעיקר בתחום האופנה והעיצוב). הבעיה של החולצה היא שעל אף הבד הנשפך שלה, היא די חסרת צורה. לבחורה כמוני (מידה 44 בחלק העליון) זה עלול להיות די בעייתי. לכן אני מקפידה ללבוש חולצות כאלה בשילוב אביזר או שכבה שמקרבים את החולצה לגוף, כגון חגורה, וסט או עליונית. (ותאמינו לי כשאני אומרת שהיא לא הצטלמה כל כך טוב ושהיא נראית הרבה יותר טוב במציאות) לחולצה הכתומה התאמתי שרשרת כחולה בהתאם לכללים לשילוב צבעים, וגם כי כתום בגוון הזה לא ממש מחמיא לי ולכן חשוב מאד לצרף, קרוב לפנים, צבע שכן מחמיא.         הבחירה הטבעית באיבזור בצבעים חומים ולא שחורים, נובע מהצבעוניות של האאוטפיט. כפי שכבר הסברתי בעבר, שחור הוא לא הבחירה הראשונית והטבעית שלי כהשלמה לאאוטפיט. השחור מתאים במיוחד בשילובים כהים וכשיש שחור בשילוב בגדים עצמם.

הסדנאות האלה תמיד מתחילות בעיניי במידה מסוייגת של חשדנות מצד הבנות. הם חושבות שתגיע איזה תל אביבית חתיכה שלא קשורה לעולמות שלהן ותתחיל לדבר איתן על אופנה וטרנדים ולאט לאט מגלות שאנחנו בכלל לא מדברות על אופנה… אלא עליהן. בדרך כלל יש בחורה אחת או שתיים שיושבות בזרועות שלובות ועיניים מתגלגלות, כאילו אומרות לעצמן מה היא כבר יכולה ללמד אותי…  מתנגדות לכל מה שאני אומרת ומעירות הערות ביניים. בדרך כלל אלה הנשים שזקוקות להכי הרבה הכוונה מקצועית כי את הידע שלהן אודות אופנה הן רוכשות במגזינים. אותם מגזינים המציגים נורמה של נשים במידה 36, שלצורך הצילומים הן סוג של קולב, ובזכות מברשת הפוטושופ יכולות ללבוש פריטים מאד לא מחמיאים בשם האמנות והיצריתיות. מיותר לציין שלא כל טרנד מתאים לכל אחת, ומה שנראה מושלם על דוגמנית עם גוף פרופורציונלי, לא בהכרח יראה טוב על אישה אחרת, אמיתית ולכן אני רואה בתפקיד שלי שליחות יותר מעבודה.

תוך כדי הסדנא קורה דבר מדהים… אני מדגימה על אחת הבנות טכניקה פשוטה ביותר שמורידה ק”ג ויזואלים מיידית. זה השלב בו העיניים נפערות וכל המצקצות מתחילות להפתח ולשאול שאלות . בדרך כלל, אלה שהרימו גבות בהתחלה, הן אלה שלא נותנות לי ללכת בסוף הסדנא.

נראה לי שהמחסום כתיבה התפוגג. אז בקרוב פוסט נוסף עם הגרלה שווה ביותר אצל בולגת יקרה ביותר.