אף פעם לא התרגשתי יותר מידי ממועדי ישראל. איכשהוא נקיונות ובישולים לא עשו לי את זה והנוסחא הקבועה של: “ניסו להשמיד אותנו, ניצחנו, בואו נאכל !” תמיד תישאר תמוהה בעיניי. אבל פורים, הו פורים… תמיד היה ותמיד יהיה החג שלי! החג היחיד שלא נסוב סביב שולחן האוכל. (אנחנו היהודים די דפוקים בעניין הזה, לא?) אני מתרגשת
ביום חמישי האחרון אירחתי בביתי חברות, מכרות ולקוחות לערב של החלפת בגדים. בכל פעם שאני מקיימת אירוע כזה, אני קצת חוששת. פוחדת להכנס שוב לנעלי הילדה בת ה 10 שכוססת ציפורניים מחשש שמא לא יגיעו למסיבת הכיתה שארגנתי. לשמחתי, אני תמיד מתבדה. כשיש בנות נפלאות, יין טוב וסיבה למסיבה, לא יכול להיות פחות מ.. נו,
היה לי יום מוצלח ומרומם. וזה מה שלבשתי לפגישה עיסקית שהצליחה מעל למצופה ועל תוצואתיה תשמעו (ותראו) בקרוב. אינשאללה! לובשת: חולצה של טופ שופ (ישנה), מכנסי גברים מויצו, חגורה מויצ”ו, סנדלים clarks (נעלי נמרוד), שרשרת שאני הכנתי.
