לכבוד הוולנטיינז, נתבקשתי על ידי עורכת תוכנית הרדיו בה אני מגישה פינה קבועה, לתת כמה טיפים לגביי איך מתלבשים בדייט הראשון. (ימי שני, 18:00, רדיו 106FM אשל הנשיא) דייט הוא למעשה סוג של אודישן. אודישן לתפקיד הנחשק ביותר בחייכן, הלא הוא תפקיד בת הזוג. מדובר בפרק זמן קצוב בו את אמורה להרשים את מי שיושב
בחודש האחרון, בעוד רובכן התעטפתם בשכבות חורפיות (ותודה וברכה לאל הגשם), אני עטיתי את אופנת אמא-במשרה-מלאה עם כתמי נזלת על טרנינגיי וקיא משוח בשערי. אחרי ארבעה סבבים של מחלות בקרב ילדיי (וזה לא כולל אותי, כן?), אני יכולה רק להעיד שאכן, החיים זה לא פיקניק. השבוע, סוף סוף חזרתי לעשייה שאני כל כך אוהבת. ומכיון שהבלוג היה
פינה חדשה בה אציג כל פעם טרנד ואיך כדאי לאמץ אותו כך שיחמיא לך ויאפשר לך להשיג מראה אופנתי בלי קורבנות… (הכתבה הראשונה פורסמה במסגרת הניוזלטר המקצועי שלי אבל משום מה לא מצאה דרכה לבלוג, אז הנה היא:) שלא תפספסי (או בקיצור: איך ללבוש פסים) גם אם התחבאת בחודשים האחרונים מתחת לכורסא ועשית קולות של
הכי קל לכתוב מהפרספקטיבה האישית. יש לי חזה גדול ואי אפשר להגיד שאני יותר מידי מרוצה מהעניין. אין חוכמות, גם פה הדשא של השכן ירוק יותר. לכן בבקשה, בלי תגובות כמו “צרות של עשירים”. לא עשירה ולא נעליים. (אגב, אם כבר עשירה, אז שיהיה בנעליים..) אז מה באמת צריך לעשות כדי לרסן חזה גדול? נתחיל
לחלקנו, שילוב צבעים הוא עניין של מה בכך. לאחרים, שילוב צבעים או יותר נכון מחסור ביכולת לשלב צבעים, יכול לגרום להם לפנות לצבע השחור כמוצא יחיד. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא נגד שחור. להפך, באופן אישי, שחור הוא אחד הצבעים הנכונים שלי. אולי כדאי שתשבו לפני שאספר לכן ששחור לא מחמיא לכל אחת. בניגוד
בתוכנית כלכלית להדיוטות סיפרו השבוע שמחיר הכותנה מאמיר לגבהים שטרם נראו כמותו בבורסות העולם. משום מה, זה עשה לי הגיון .עם הגידול באוכלוסיה והעליה ברמת החיים המחייבת צרכנות ללא הפסקה, לא צריך להיות גאון פיננסים (ההבנה שלי מסתכמת ב:מה שנכנס, מינוס מה שיוצא, שווה מה שנשאר) כדי לדעת שהמשאבים העולמיים מתכלים ושזו לא בעיה מקומית אלא בעיה עולמית.
אישה יכולה להסתפק לטעמי בתסרוקת, תיק וג’ינס אחד מעולה. הסקיני עדיין איתנו אבל הבשורה האמיתית של אופנת 2011 הם מכנסי הflare הלא הם המכנסיים הרחבים/ מתרחבים. שימו לב – לא מדובר בפדלפון או בבוט קאט boot cut מדובר במכנסיים מחוטבים באזור האגן ובגזרה גובהה (מקוה שייקח לפחות עוד 30 שנה שוב לפני שהמכנסיים הנמוכים יחזרו)
מנהלת החשבונות שלי התקשרה אליי היום בחצי היסטריה. (תודו שזה מלחיץ כשמנהלת החשבונות לחוצה… את ישר חושבת שצריך לשלם לאיזה מוסד ממשלתי או משהו כזה) . לשמחתי ההסטריה נבעה מבעיה אחרת. היא נוסעת ל 10 ימים לחופשה וזקוקה להוראות אריזה. החופשה האחרונה שלי היתה מאתגרת מבחינת אריזה. זו היתה פעם ראשונה שארזנו 4 נפשות (כן, כן,
קוקו שנל אמרה פעם: “אופנה חולפת, סטייל נשאר” (או שמא היה זה איב סן לורן? הדעות חלוקות), והמשפט הזה מהווה משפט מפתח בכל ארון אליו אני מגיעה. האופנה חולפת במהותה ולכן לא כדאי לבסס את המלתחה על טרנדים בלבד כי רב הסיכויים שנשאר עם מלתחה לא רלוונטית בשנה הבאה. הדרך למתלתחה משובחת מתחילה בפריטים בסיסיים.
אני האחרונה שתטיף לסדר (יעיד על כך בן זוגי שכבר הפסיק לנסות לסדר אחרי) אבל עם במלתחות עסקינן, הסדר בארון קריטי כדי למגר (טוב, אולי לא למגר אבל בהחלט למזער) את התופעה הארורה של “אין לי מה ללבוש”. כמחווה לחג הפסח ונקיונות האביב הפוסט הזה יוקדש להתמודדות עם שלדים בארונות (תרתי משמע) (ואולי גם נלמד
